The blog of Nadiv

מרי רבין

פאק בגין

You extend your hand. “I noticed you’re new here. What’s your name?”

Clark’s introducing her around.  “This is my good friend, Diana, she’s in from out of town.”

Clark stops a few feet away and squints at you worriedly from behind those ridiculous glasses you’re 99% sure he doesn’t actually need, and asks tentatively, “Everything all right?”

You ignore him in favor of staring at the inky dark numerals hovering over the beaming fool gesticulating some fantastic yacht story for a gaggle of secretaries and minor columnists.

I Executed The Demon Lord With One Flawless Strike And After A Brief Power Struggle The New Demon Government Is Substantially More Committed To The War Because Of Some Reason I Don't Know

כי באו, הוצהר בבירור שהייתה אפס אכיפה באותם האזורים. גם כשהשוטרים תפסו את הילדים ההורים שלהם (בעיקר האבות שכבר היו מוכרים בשורה העבריינים) רק דיברו אל השוטרים ומיד נתנו להם ללכת. ילדים מסתובבים בשכונה עם סכינים ולא עושים כלום. רק שנה שעברה הסתובבו סתם ככה ילדים עם אקדח (!) בחולות פה בראשון, ורק אחרי שאחד נורה אשכרה המשטרה הגיע לשם. וזה עוד במושבים עם רוב יהודי במדינה. במושבים עם רוב ערבי כמעט שאין נוכחות של המשטרה, וגם כשיש היא נוטה להגן יותר על בנייה מאושרת וכו' וכו' מאשר, על, אתם יודעים, חיי אדם. אה כן, ולפעמים הם יתמכו בתקיפות, במיוחד אם הן מבוצעות ע'"י יהודים.

אבל הבעיה הכי גדולה היא שהצבה מוגברת של כוחות גם לא תעזור כי המשטרה פשוט לא טורחת לאכוף. או יותר נכון, לא טורחת להפעיל כוח לעצור את הפשעים האמיתיים.

על מה המשטרה כן מפעילה כוח אתם שואלים? על הפגנות ופעילים פוליטיים כמובן! לא, אבל לא כל הפעלים הפוליטיים, ספציפית אלו שיוצאים נגד הממשלה! כי, אתם יודעים, מי צריך לעצור את מרדכי בן דוד כשיש כמה אנשים צורחים קצת חזק מדי. וכמובן, המשטרה התחילה להרכיב אכיפה זו לאוהדים של קבוצות כדורגל שהן לא אוהבות. כי לעצור אנשים עם חולצה אדומה יותר חשוב מלעצור כאלו שקוראים למוות לערבים. ואז הם מתפלאים שלא אוהבים אותם

בנימה קצת יותר אישית, לפני שבוע בערך בן דוד שלי יצא ממשחק של הפועל. הוא צעיר בן עשרים בצבא, בלי רקע פלילי. כן הוא שמאלני, ההורים שלו פעילים בארגון שמאלני ליברלי, אבל הוא עצמו לא פועל הרבה כאקטיביסט. מה שכן ידוע זה שהוא אוהד הפועל נלהב. אוהדי הפועל ידועים בהתחכחויות שלהם עם המשטרה, למרות שהם הרבה פחות אלימים מועדונים אחרים (*אההממ* *אההממ* ביתר ירושלים) בכל מקרה, כשהוא יצא מן היציע הוא נתקע בטעות השוטר מגב. השוטר כנראה לא אהב את זה שהוא לא אמר סליחה אז הוא לקח את בן-דוד שלי הצידה, עם עוד שני שוטרים, והם התחילו להרביץ לו עד שמישהו איים שידווח עליהם. הוא לא קיבל פציעות יותר מדי קשות, אבל הוא כן דימם והחולצה (האדומה) שלו נקרעה לחלוטין. הוא לא עשה שום דבר חוץ מלהתקל בשוטר. עד כו לא הגיע שום התנצלות מהמשטרה ושום פיצוי.

אפילו שזה התפקיד שלהם, זה דורש קשב שלשמטרה אין מבחינת משאבים וכח אדם.

זה עבודה משותפת ביחד עם הפרקליטות כשיש סוגיות ונושאים שרלוונטיים לציבור אז יש אכיפה ממוקדת ואז ניתן מענה משפטי בהתאם.

הבעיה כיום היא שאין מענה משפטי אמיתי (אהמ אהמ שר המשפטים)

בעיקר בגלל שהפרקליטות לא מתפקדת כמו שצריך וגם בגלל שבתי המשפט לא עומדים בעומס כמות המשפטים(כי כבר 3 שנים לא מינו שופטים חדשים, אהמ אהמ שר המשפטים שוב אחראי לזה).

ואז בעקבות העומס הפרקליטות פשוט לא סוגרת תיקים או שמגיעה להסדרי טיעון לא הגיוניים

ואז אין הרתעה של המשטרה כי פשוט אין ענישה

ואז יש עליה בפשיעה

ואז השוטרים והציבור מביעים את התסכול שלהם על עמערכת המשפט (מעניין למה שר המפשטים דוחף לזה שזה יקרה)

Goy: so what do Jews really think about J-sus?

Me: we don’t.

Goy: ???

Me: We don’t think about him. He is completely irrelevant to us.

Goy: I find that hard to believe. Good or bad, you must think something.

Me: we really, really don’t.

Goy: certainly you do.

Me: What’s your opinion on Moshe ben Maimon? No Googling.

Goy: who?

Me: Oh you don’t have an opinion or know anything about him because he’s entirely irrelevant to your life?

Goy: That’s not true, I just don’t know much about Judaism.

Me: yes. That is the point I am making.

Goy: but J-sus is famous all over the world! Even in Israel!

Me: yes. Xtians think about him a lot. Jews do not.

Goy: I still don’t believe you don’t have opinions.

Me: I cannot emphasize enough how little time Jewish people spend sitting around contemplating figures from other religions.

wordle in 2: misleading. you may think that this is the highest achievement, but it suffers from the same disappointment of a lucky guess that wordle in 1 causes. your second guess is a strategic choice, but ending the game this early just isn't interesting

wordle in 3: the peak. your starting word gave you some information and then your second guess contextualized that information into a solvable position. your sharp intuition and restraint is what truly separates you as above average.

wordle in 4: statistically average, par for the course, the baseline against which all other wordles are compared.

wordle in 5: you're sweating. you made a mistake at some point, or your starting word was effectively useless, and it took an extra guess above average to close things out. wordle in 5 comes as a relief.

wordle in 6: crushing humiliation. you have technically succeeded but at what cost. your thirty square grid will stare back at you like barrels of a firing squad. a failure in all but name.