#writeblrsummerfest

For @writeblrsummerfest's moodboard of a cursed location, meet the Well.

In the fairytale world of Want Does Not Equal Need, there is a well in the center of the palace hedge maze. Water rushes around, but there is no clear bottom. There is a story that, if you fall in, you'll land in a world without magic.

May I present to the writeblr community the fashion style for Archmagess’s FMC (and the “archmagess” in the question), Winifred fern-Emyr, who I can only describe as a 1920’s fae Wednesday Addams. Made for the @writeblrsummerfest prompt of making a moodboard for your MC’s fashion.

"זה אנחנו!" יערה תפסה את יד חברה בהתרגשות.

"על מה את מדברת?" אמרה תהל. "אנחנו אמורות לנסוע לקפריסין, לא לאיי הדרקונים. זה אפילו לא נשמע כמו מקום אמיתי. מה אנחנו, ווינטר בלו--ילדת פיות?"

"בואי! בואי!" יערה החלה לרוץ, המזוודה שלה מקרטעת אחריה, כשאנשים קופצים הנה והנה כדי לא ליפול עליה. תהל רצה אחריה.

"יערה, חכי שנייה! לפחות תני להסתכל על הכרטיסים. אני חשבתי שהטיסה בכלל יוצאת משער 7."

אבל יערה כאילו לא שמעה, המשיכה לרוץ ותהל אחריה. כשהגיעו לשער 18 עובדת הנמל נופפה בכיוונן. "הנה אתן, בנות! כמעט יצאו בלעדיכן. עכשיו תקשיבו." הקול שלה הפך מחברותי לרציני ומפחיד. "בטיסה זו ייתכנו מערבולות, מהפכות והתפרצויות אש פתאומיות. יש להצהיר מטען רגשי לפני העלייה לטיסה."

"מושלם! יאללה, תהל, בואי נעלה. תודה לך," פנתה אל עובדת הנמל.

אך עובדת הנמל הרימה את כף ידה בסימן לעצור. "אין לעלות בלי להצהיר מטען רגשי."

תהל גיחכה. "את צוחקת עלינו? לכי תהיי פסיכולוגית איפה שהוא אחר. אנחנו רק רוצות לעלות לטיסה. אחרי שאנחנו בודקות שזו באמת הטיסה שלנו," הוסיפה מהר. היא הוציאה את הכרטיס המקומט, שאביה התעקש להדפיס, מכיסה. אכן היה כתוב בו טיסה #1023, איי הדרקונים, שער 18, מושב 23A.

יערה ראתה את מבטה המופתע. "הפתעה!" היא הרצינה. "אני יודעת שמאז הבת מצווה שלי התחלת להרגיש מרוחקת ממני, והאמת היא, שגם אני ממך. אבל יש סיבה שזה קרה ואני רוצה להראות לך למה, להראות לך מי אני עכשיו, אני החדשה. אני רוצה שנהיה חברות הכי טובות כמו שהיינו בכיתה ה'."

תהל הסתכלה על הרצפה. עיניה התמלאו דמעות והיא לא רצתה שיערה תבחן בכך. "אני יודעת שממש ניסית להמשיך להיות חברות איתי. אבל פתאום כל הזמן היית בחול ולא הייתה לך קליטה או שהיית ערה בשעות ממש מוזרות. התגעגתי אלייך." היא הרימה את מבטה. "החבורה של קרין ואורי כ. הציעו מלא פעמים להסתובב איתן, אבל פשוט רציתי להיות חברה שלך. גם כשהלכתי איתן לקניון או משהו זה לא הרגיש נכון בלעדייך."

יערה חיבקה את תהל בחזקה, כך שכמעט הרימה את תהל--שהייתה גבוהה יותר בכמה סנטימטרים. "התגעגעתי אלייך גם. אלינו."

Moodboard for @writeblrsummerfest​! Prompt was main setting of your wip.

Welcome to Maison Meadows, a totally normal vacation home that just happens to be for children displaced by war! I put some hints of later locations in there, too, since we gotta represent the other places in Petal, Pedal (though they really are all the same place, aren’t they?).

I made a new moodboard for Captain Io based on this prompt by @writeblrsummerfest! I’m fairly pleased with how it came out~

I also really like this template I made, so you can expect some more moodboards for some of my other characters coming up soon!

TITLE: The 5th Magic

GENRE: science fantasy, romance, psychological, drama

THEMES: humanity | connection | power of affection | understanding vs love | passion vs purpose | respect | self-confidence | identity | being true to oneself | dream vs reality | learning from differences | present moment

FEATURING: enemies to friends to lovers | found family | defrosting ice king | complex magic system | mages | clones | rebels

LOGLINE: The most powerful clone of the Governer only needs to do one last thing to win the war - to destroy the rebellious mages hiding in the mountains. Instead he ends up captured by their leader, in more ways than one. Seeing how the mage types in the hideout coexist instead of fighting makes him doubt everything he fought for - from the war to the essence of magic to his own existance.

Wip intro | Kyler | Acacia

Jonathan Isaac Roseland, Der Ersten Gabe; wip by @quenvicky 

ngl he reminds me of adam parrish and i am Simping 

253 words | The Stenotypist & the Dragonslayer

Prompt via @writeblrsummerfest​ - thank you!

More fluff for these two. I imagine it’s a few months after they moved in together.

Braen thought he was melting.

It had been a long, hot day, and coming home from work it had been all he could do to peel off his sweaty clothes, pour himself a glass of water and drop onto the bed, pushing the blanket off. How Vits could sleep with a blanket these days was beyond him. At least the bedroom was facing north and retained some minimal amount of coolness, or so he told himself.

Before he could get enough of a grip on himself to go shower, he could hear the key click in the lock, and moments later Vits’ voice that still sparked an immediate smile.

“Hello!”