קיפוד שגם קופץ

בולבול ממושקף בין הרגליים שלי

בולבול ממושקף מזמר

בולבול ממושקף עף לעץ אחר

אין לי בולבול בין הרגליים

להיות קוויר זאת מתנה. להיות טרנס זאת מתנה. זאת אמת יפיפיה וצבעונית בעולם אפור ובינארי. זה קשה וזה בודד אבל זה קסום ומשנה חיים. יש לנו את הזכות לחיות חיים יחודיים ואמיתיים כל כך. לדעת בלב שלם שאנחנו מכירים ומקבלים את עצמנו גם אם זה ממש קשה. לדעת שאנחנו בוחרים באושר שלנו ובחיים אותנטיים למרות כל השנאה. האושר שלנו הוא מעשה מהפכני. להיות טרנס שמח, או אפילו פשוט לשרוד זאת אמירה כל כך חזקה והתרסה נגד אנשים ומערכות שמנסים כל כך חזק שנפסיק להיות עצמנו כי עצם הקיום שלנו עלול למוטט את כל תפישת העולם שלהם.

גם כשזה כואב חשוב שנזכור כמה חשובים השיעורים שאנחנו לומדים דרך זה. כל כך הרבה מהתכונות שאני אוהב בעצמי: הרגישות שלי, הפתיחות המחשבתית, האמפתיה, האינטליגנציה הרגשית, הביטחון העצמי שלי, כולן התפתחו בזכות היותי גבר טרנס. אני יכול ללכת לישון בלילה בידיעה שאני צפר טרנסג׳נדר וקוויר במערכת יחסים אוהבת עם מישהי שחושבת שזה יפיפה ומושך ברמות שאני טרנס. גם כי היא נהנית לראות אותי נעשה חתיך ושמח יותר וגם כי היא מבינה כמה תעצומות נפש, חשיבה, כנות ונחישות נדרשו כדי שאגיע לאן שאני נמצא היום.

מישהו שסתם מקשקש. הבעיה היא ששנינו עובדים בחינוך וחלק מהילדים טרנסים/עם שאלות על הזהות המגדרית של עצמם והוא אומר את זה לידם ורב איתם על זה.

גם אכפת לי מהילדים אבל אם לומר את האמת אכפת לי מעצמי. זאת תחושה ממש חרא לדעת שאני מגיע למקום עבודה כדי לעשות משהו שאני באמת מאמין בו ולעזור לילדים שאני באמת אוהב ואכפת לי מהם ולדעת שאיזה יצור חסר מוסר מנהל איתם שיחות על הזכות שלי ללכת לשירותים. או אומר לי ***לפרצוף*** שכשהוא שמע שאני טרנס (הוציאו אותי מהארון, איזה כיף) הוא התנגד להעסקה שלי כי ״טרנסים יכולים לפגוע בילדים באופן שבו סטרייטים לא יכולים״.

יום אחד אני אקח מקל ואשבור לו את הזרתות ברגליים.

הוא בלתי נסבל.

נועה אוכלת את הקרמבו שלה מהביסקוויט.