מה רע בלהיות נסיכת פופ?

שקדי המרק כפי שאנחנו מכירים אותם הגיעו אלינו מתקופת הצנע. כפי שאתם יודעים (או שלא, זה גם בסדר) בין השנים 1949 ל1959 הייתה במדינת ישראל הצעירה מדיניות קיצוב בעיקר בכל הקשור ברכישת מזון או ביגוד. המדיניות הזו חלה על אנשים פרטיים כמובן, אבל גם על מפעלים וכאן סיפורנו מתחיל.

כל חודש מפעלים היו מקבלים הקצבה מסוימת של קמח, אך חודש אחד מפעל אסם לא קיבל את הקצבה המגיעה לו, כפיצוי על כך הוצע להם 300 ק"ג שמן במקום. מה עושים עם כמות שמן כזו? מתחילים לטגן קמח. וכך נוצרו שקדי המרק בצורה המוכרת לנו.

אבל שקדי המרק לא צצו משום מקום. שקדי המרק המקוריים, "זופ מאנדלען" ביידיש, היו תוספת למרק שאכלו יהודים אשכנזים בפסח והיו כנראה דומים לקניידלעך (מאכל שראוי לציון בפני עצמו), רק מטוגנים במקום מבושלים.

ואני חושבת שזה מאכל שמייצג את החברה הישראלית. הוא אמנם הגיע מהגולה אבל הוא ישראלי לחלוטין, סיפור יצירתו הוא סמל של התושייה והיוזמה הישראלית, ואין אחד שלא אוהב אותו. אוקיי, אולי הסעיף האחרון לא חל על המדינה שלנו, אבל אני כבר חודשים טוענת שקמפיין ההסברה שאנחנו צריכים זה לחלק לאנשים בחו"ל שקדי מרק, איך הם יכולים לשנוא אותנו כשהגאונות הזו מגיעה מהמוח הישראלי. זה אולי הדבר היחיד שאנחנו כעם יכולים להסכים עליו, אין על שקדי מרק.

אז תצביעו לשקדי מרק, לאחדות, ולתפארת מדינת ישראל!

מקור: בלוג הספרייה הלאומית

https://blog.nli.org.il/chov-soup-almonds/

1. ראיתי נמייה

ואז בייסקלי באותו יום ראיתי סרטון באינסטגרם שבו מישהו שם באיזה שהוא מנוע ai את טעים ומתוק של יונתן ברק ויצר סרטון אנימציה גנרי על החלק הזה בסטנדאפ.

סרטון באמת מכוער, ובתיאור אותו בן אדם כתב משהו על זה שלקח לו הרבה זמן "ליצור" את הסרטון הזה. והגבתי (קצת באכזריות [הייתי מאוד טעונה על ai באותו יום]) שאני לא הייתי קוראת לאקט של לזרוק סרטון לתוך מנוע ai "ליצור"

ואותו אדם הגיב לתגובה שלי שאני כנראה לא מבינה ממש בai (שזה לא נכון). ואז יונתן ברק עשה לתגובה שלו לייק, ומאז כל מה שאני רואה זה מבול של תגובות של אנשים שבאמת ובתמים חושבים שלכתוב לgemeni "תעשה את הסרטון הזה בסגנון אנימציה של פיקסאר" זה אומנות. ושזה נקרא ליצור. וזה משגע אותי, אני רואה את המיעוט הקטן של האנשים שעומדים נגד הגל העצום הזה שתומך בai ואני משתגעת.

וזהו זה היה היום שלי והייתי צריכה לצעוק על זה איפה שהוא.

ועלתה לי המחשבה, מה היה קורה אם יביאו את זה לארץ?

תדמיינו,

זוג תל אביבים שגרים בקופסת נעליים בדיזנגוף מגלים שהבחורה ירשה מהדודה של סבתא רבתא שלה נכס מטורף בצפון והם מחליטים לעבור לשם ולעשות מזה צימרים במקום לעבוד בעבודות משרדיות של 12 שעות ביום בשביל שקל וחצי לשעה,

הבחורה נופלת במדרגות ודופקת את הראש בעקבות זה שרוח רפאים של הייטקיסט העיף ואזה והיא החליקה עליה. מאז היא יכולה לראות את רוחות הרפאים שגרות בנכס.

מלבד ההייטקיסט יש לנו כמובן את הצבר, הפרחה, הערס, האמא הפולנייה, הישראלי המכוער והדתייה