שירים מאת כאבים ישנים

 ולהיות מוקפת באהבה.

הוא קיים ומקסים.

.לאורך הלחיים הסמוקות

שנובל בידה

ולפסוע שוב על האדמה

אפשרויות לא ברורות לחיות זה רחוק לחייך זה קשה מנסה להבין מה יכול להיות טוב בכל הבלאגן הזה

בין קירות החדר הזה

מגעיל כמו הטעם שנשאר אחרי תקופה שנמרחה לאט לא רצתה להרפות אבל בסוף המלצר לקח את צלחת השאריות ולמרות שנדמה כי לא נשאר דבר בשולחני הזכרון של הטעם המר יהדהד בי לעד

 נהנה מחוויות חדשות

צורך מעייף לסגור את השבוע בכיף חוסר שלמות ופיהוק מאירועים שקשורים בסיפוק כאב ראש ובחילה אחרי שתים עשר שעות שינה אני שונאת את יום שבת כי עכשיו אתה נמצא אבל יום ראשון מהדהד ורוצה לקחת איתו אותך.

גרה בניו יורק, שורדת את החיים לא סובלת רק מלנשום מספטת שוב חיוכים זרים. מרגישה מלאה מבפנים בחיוביות ורגשות שבאים מחלומות שמתגשמים לא רוצה לבהות מחלון באוניברסיטה מהרהרת למה בחרתי לנסות שוב להיות בסדר רק כדי לרצות את הקולות אלו מבפנים אלו מבחוץ

כאבים, הם רק כנראה שקרים ותחושות, הן רק דרמה מנוגדת למציאות. הדמעות שבעיני הן רק כנראה הגזמה הפצעים שרוצים להיווצר הן רק צלקת עתידית ולא יותר. כשאני קוראת לעזרה אני רק צועקת זאב זאב וכשאני לבד בודדה אני מזייפת התקפי חרדה זאת רק כנראה הצגה, אחרת כבר היית מבין, מבין שאני שקועה, בלי שליטה, בהפרעה.

יש לי ביד אבל החתולה החשובה באמת ברחה כבר מזמן

הכמות גדולה הזמן לא עובר נשאר עוד הרבה זמן להביט בחסר. מהרהרת על אפשרויות שהן לא רק לחכות ולסבול ולנסות לא לעשות רעש ואולי אף אחד לא ישים לב שבכל האי סדר שמהדהד אני זה הדבר שחסר.

את עולמי

אבל עכשיו אני בעיירה פרברית במדינה רועשת מביטה על הוילון מנותקת מהבנאליות וממשיכה לחלום על הרגע בו אגיע אל העיר הרחוקה שמצויירת בוילון

ותתני לעצמך להיות גסה להיות חופשייה חסרת שיפוט בעולם נאור חסרת פשרות כמו בפרסומת לטמפון מקפצת בשדות חסרת שיערות חסרת מעצורים -מלאת שינויים הקיפולים של התחת יבצבצו מהמכנס בנחת ולאף אחת לא יהיה אכפת אפילו אמא לא תכעס והזרים ברחוב לא יהיו מפחידים מבטים יהיו תמימים ומנחמים תספגי את השמש דרך עדשה אחרת כך היא תהיי פחות מסנוורת פחות פוגעת פחות חודרת יום יבוא ותרגישי אחרת