Mighty Cliff

מוזיאון מלה"ע ה-1 בחבל סום, צרפת

https://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_the_2014_Israel%E2%80%93Gaza_conflict

הנגריה מעבר לגדר הגבירה את עוצמת מקלטי הרדיו. המתחם המשותף שכולל את החנייה, שני הבניינים שחזיתם לרחוב הרצל וגינת הפרפרים לעתיד שעליה משחק בנו המתולתל בן השמונה של מתקן האופנועים, שהעביר את כל חופשתו פה. כל אחד במרחבו האישי הקטן  עוקב במשותף אחר פריצת הקריין או קריינית עם רשימת הישובים שעלו בגורל. אין לאן לברוח, ואף אחד גם לא רוצה. הפלשתינאים משגרים ללא הפסקה לעוטף עזה. עלו על נקודת התורפה. ויתרו עלינו בתל-אביב. הם יודעים שאנחנו מאזינים.מרבית הטילים עוברים מתחת לכיפה. את מרבית שמות הישובים אני כבר יודע בעל פה. מידי פעם משתעשע עם עצמי ובודק  אם הוא אמר אותם לפי הסדר האלפביתי הנכון, למשל: אור הנר בארי גברעם דורות זיקים חולית יד מרדכי כיסופים מבקיעים נחל עוז סעד עלומים פרי-גן צוחר רעים שדה ניצן תלמים. חם השבוע, חם מאוד. הירי לא פוסק משני הכיוונים. יהודון משודרג, כיפת ברזל על ראשי, אני לא צריך לתאר לעצמי מה קורה בעזה, השידורים משם חיים. החמאס הרפה שליטתו בכוונה או לא בכוונה. צלמי עיתונות או סתם אנשים עם טלפון  מעלים תמונות לרשת ברציפות. לפעמים הם משדרים מכל מקום: ליד צינורות השיגור, בתי חולים ומניסיונות חילוץ מהריסות. צה”ל, כתגובה, מעביר צילומים ממזל"טים שערוכים  בצורה סיפורית, ידידותית לצופה:מתחילים מהתראות הכרוזים, שיחות טלפון לדיירים, נוהל “הקש בדלת” ולבסוף פגז על הראש. לפעמים צה"ל מגדיל לעשות  ומחבר מספר זוויות צילום מכמה מזל”טים. התוצאה משחררת עיני ממגבלות זמן וחלל. היום בתשע בבוקר היה יירוט מעל פלורנטין. בסדר. זה כבר הסוף. אפילו בפרלמנט של המכולת ממול לבית כנסת בשדרת וושינגטון הסכימו שמדובר רק בעוד כמה טיפות מוגלה וזהו. אפשר להתחיל לחבוש. אני שומע עצמי, בלית ברירה ומחוסר מילים, חוזר לקול הפרשן שלאחר מעשה. אני לא אוהב את הצליל או את התוכן. אז מה? המלחמה הזאת, כמו הכיבוש, לא פגעה בי. היא לא עוררה בי תחושה של בושה או אשמה. אני אחראי לו בהיותי חבר בקהילה הפוליטית הכובשת. לאחר המלחמה הזאת אני כבר לא פוחד מנפילה למדרון רשע תלול וחלקלק. איקס מאות ילדים מאחורי. אני כבר שם. שבע תחת מפל דם וניזון מצוין. 50 קילומטר ממני רעבים אנשים, אני יודע מה עשה אותי שבע ועל חשבון מי. נגמרו השנים שהסתפקתי בגדעון לוי ותמונה מזעזעת או קורעת לב, מציצים עבורי לכיבוש. מעכשיו גלים של תמונות יסתובבו ברשת יקיפו בטבעות של זעם חרון עברה חמה רוגז  גם את מי שיתעקש לא להביט. מלחמה ילדותית. אני ילדותי. הידיעה המרעישה שהפעמון של ראשון לציון - שנגנב, נטמן באדמה לפני חמישים שנה ונמצא, תודות לייסורי מצפון של הגנב- היווה עילה מספקת להתקשר להורים לאחר מריבתנו הפוליטית האחרונה. קבענו בים של ראשון בשקיעה. הגלים היו בגובה מטר והשתלחו לחוף בקצב איטי, מצוין לגולשים מתחילים. שתינו בירה אכלנו צ’יפס וצפינו בכוכבים. הם שאלו מה קורה איתי, הראיתי להם את הבלוג,את התמונות, אבל הם התעקשו להביט על הכתוב. דילגתי עבורם על מדמנת הרגשות והרהורים על כובדם הסיזיפי של החיים ועברתי לחלק של “הכרזת העצמאות”. “אתה יודע מי כתב אותה?” נשאלתי, בוודאי עניתי ושלפתי את הידע הויקיפדי שרכשתי לאחרונה על המעצב אוטה וליש ואפילו על מחלוקת מסוימת שהתעוררה על עוד מישהו, סופר סת”ם מירושלים, שלא יודעים מהו שמו שאולי היה מעורב. “אבל אנחנו יודעים” הם אמרו בגאווה. “אבא של פיני מהגרעין. אברהם טוכמאכר”. “אברהם טוכמאכר הוא סופר הסת”ם מירושלים?” הוא מירושלים, אנחנו לא יודעים אם הוא היה סופר סת”ם”. נשענתי אחורה על הכסא והזמנתי עוד חצי ליטר. “מה קרה?” הם שאלו מנסים לבחון את התכנסותי לכיסא. כלום, זאת אומרת בכלל לא כלום  תחל’ס הרגשתי - הו לא לא אני אנחנו לא מאבדים שליטה אתה פנים אל עם האיש שמכר את העולם כזה – שזה תערובת של שביעות רצון ותסכול. הלילה היה מלא כוכבים ובלי ירח. ראש חודש רק מחרתיים אבל מהיום התחיל סיבוב הירח הכי ארוך של 2014. בסוף הסיבוב, הוא ואנחנו נגיע לראש השנה העברית.האם יכול להיות שבסיכומם של ימי המלחמה, מבחינת פעמוני ההיסטוריה, הדבר הכי משמעותי שאעשה יהיה כתיבת שמו של האיש שכתב את מגילת העצמאות כערך ויקיפדי?

More than 120 rockets and mortars have been fired from the Gaza Strip

The Israeli Prime Minister said “I call on the inhabitants of Gaza to vacate immediately every site from which Hamas is carrying out terrorist activity. Every one of these places is a target for us.” An IDF air strike destroyed a seven-story office building in Rafah; another killed Mohammed al-Ghoul, who was in charge of Hamas’ funds

אני לא יודע מה החזיר אותי לעשתונותיי, האזעקות וזיקוקי הכיפה או שטוזת הסוכר, בכל אופן חזרתי למשמרתי מול המסך. הסרתי את הגבלת שעות הצפייה במסכים, חציתי את גל ספרי הנעורים, זרקתי מעלי  את כל מי שרב איתי ואני איתו וחזרתי לרשת. שואב מדיה לתוכי. השוס של היום הן תמונות ההוצאות להורג של אנשי הרשות בידי חמאס. התמונות הראשונות הגיעו בדיוק ששתיתי את המשקה הידוע כאי.בי.סי: תפוח-סלק-גזר. הפסקתי את הקצפת המתוקה ובמקום זאת העמקתי בחקירת דיאטת מיצי בריאות. היא אכן  עושה לי סדר, בעיכול הנפשי והפיסי כאחד. הגעתי לתובנה חדשה לגבי עצמי ובגללה אני הולך אחורנית בויכוחים פוליטיים, מדלג על שרשורים שעד לא מכבר  השתלחתי כחיה טורפת.  גיליתי שהעובדה שאין במלחמה הזאת שום גבורה, לפחות לא מהסוג שעליה חונכתי-מעטים מול רבים חלשים מול חזקים- הורידה את העונג בדיונים. כיפת ברזל מעלינו, הנסיגה לצד הצפוני של הגבול והשארת המלאכה לחיל האוויר העלימה את הפחד מהפחדנות, את הבושה העצמית שלא להיות בחוד החנית והתירו על האקרנים ערכים כמסירות עילאית, לחברים לנשק ולהגנה, שאפשר לצפות בהם גם בלי כל ההרג הזה. כשהייתי צעיר אפשר היה לספר לי הכול אבל עכשיו עם שערות לבנות , אחרי שראיתי מה צריך בשביל לחיות ולאיזה נבזויות אני מסוגל להגיע, הגיע זמני לצופף קווים עם תוכנית הריאליטי הפרטית שיצרתי ולישר קו ברור. הקו הזה תוחם אותי והפוליטיקאים השועלים שלי ביחד. כדי שאני אוכל לכתוב בנוחות, עליהם, גם בשמי, לפנות לרף הערכה העצמית הכי נמוך של קהל בוחריהם לגייס גבורה בכדי להגן על חלקנו וחלקם בשלטון. ישיבתי הנוחה והרצופה מול תמונות ההרג, 50 קילומטרים ממני, אפשרית רק בצד המנצח המגעיל, זה שבסרטים מלטף חתול סיאמי שחושב מהר וחושב לאט עם כהנמן בשירותים. ככה יעשה למי שמרגיז: אפילו הזקן הדמנטי בבונקר של המשפחה הכי עשירה בעזה סיטי הרגיש מכה. אני מנסה לחפש במילים את המקום שיוצר חיכוך ביני לסביבתי ואלי כך יהיה לי תובנה שתקצר את פרץ האלימות הבא, תהפוך אותו ליעיל יותר, קטלני פחות. אני כה משתוקק לדעת שלפעמים, כמו אתמול באמצע הלילה, ירדתי על ברכי ושרתי מיי סוויט לורד פינת קוסם מוציא שפן איך בגללך כלום לא הולך, יאללה שתיגמר האש. בפועל, הדיון על סכסוך ופיתרון ברמת ההוויה הפרטית שלי מביא לשתי תוצאות: 1- כניסה לתבניות מילוליות טקסיות עם הסובב איתי 2- פרידה ממי שלא מסוגל להתמודד עם כעסי. המרחב הזה כל כך נוח שיש לי הרגשה שהוא יימשך גם לאחר הפסקת האש שהשועלים מבשלים בקהיר. אני חייב להיות ישר עם עצמי; הנטייה שלי להתנשאות מפאייניקית תתעצם אבל כשהיא מנוסחת בטקסיות מסוימת היא מתקבלת בחום, כמו בחתונת הסלבקל'ס שהייתי אתמול. אחלא בר, הרבה סוגי וויסקי. זהו, תודה לאל הגענו לשלב שחובה מבחר של סינגל מאלטים. היה גם את כל הספיישל אפקט, עדיין לא נעים לרקוד אלא כשחומצות שומן מכסות את פני סיבי העצב, חוסמות קצותיהם ומעכבות הפרשה לתוך ומתוך מרווחי הבושה, מרחיבות את העורקים ומגדילות פני השטח דרכם נפלט חוף מגוף לגוף ברחבה.

An unnamed Israeli army intelligence officer said that Hamas had over 2,000 short-range rockets and many dozens of mid-range rockets left, less than 30% of those they had before the operation started.

עמוס גיתאי

Shooting in the south continued, and the IDF carried out about 30 air strikes, causing fatalities. A Grad rocket fired from Gaza hit a synagogue in Ashdod, injuring three civilians In the afternoon Grad rockets were fired toward Gush Dan. In Sha'ar Hanegev a 4 year old child was killed by a mortar shell. The Israeli Prime Minister said that military operations would intensify in response. At least 130 rockets were reported to have been fired, of which some were intercepted; others caused some damage and injuries

בזכות חברי שעוזרים לי  לראות מה טוב, מיישרים אותי כשאני לא מקשיב לגופי ולאינטואיציה, אני קוטף את פירות המאמץ רב-שנים בחקר "התנהגות היחיד והקהילה בזמן מלחמה", וזוכה בפכפוכי אנרגיה מטפסים ויורדים במעלה חוט השדרה שמפורשים את קו הפה לחיוך עוויתי. חיוך של הצד המנצח! מה לעשות...חזרתי לביתי העירוני לאחר הביקור בכפר הבריאות, והחלטתי, יותר נכון נדרתי: א-  להמשיך, לפחות עד סוף המלחמה את דיאטת מיצי בריאות המופלאה (שעתיים עבודה בהכנות) ב- לערבב את הצפייה בפוטאג' המלחמה (שלוש שעות נטו, ארבע ברוטו) עם קריאת ספרי הרפתקאות (חמש שעות שמתוכן שעה בגינת כלבים)  ג- צפייה בסרט בנושא "עצמאות" (שעתיים). על כל אלו  אני מוסיף  תרגול גופני (שלוש שעות מחולקות לשעה בבוקר ושעתיים בערב ) = שש עשרה שעות. סדר היום הנוקשה/גמיש משאיר לי שמונה שעות שינה וכתיבה על חוויותי במלחמה.  כשאני מגיע לשלב הכתיבה, אני מרגיש מייד את ההרפייה ואז מגיעה השינה המתוקה. ומה הפלא? מדובר בימים אינטנסיביים פוטג' וויז: העלמתו של מוחמד דף ועריפת ראשו של המתנדב הבריטי אלן הנינג בסוריה על ידי מפלצת דעא"ש שנולדה בימים האחרונים. אני חייב להתוודות שמהרגע שהגיעו הקישוריות הראשונות לסיפור העריפה הרגשתי שאני צריך משהו מוצק יותר מפירות ועשבים שוטים ואז עליתי על ההברקה: קצפת מתוקה על סלט פירות. נכון,זה לא אורגני. נכון, אני פוגע בחברי הוגאנים שרק שלשום זללתי מהעוגות ה-מד-הי-מות, הייתי יכול לא לספר בפבליק, לולא חוקי העל שחוקקתי לעצמי בעניני אמינות. ואני יודע שזה נשמע מגעיל וכל זה אבל מהתמונות הראשונות, עדין המצונזרות, טרום החיתוך, לשוני דרשה קטיפתיות קציפתית. כאילו ששני המבטים: של המצלמה ושלי התאחדו להדחקה אחת גדולה ששוחררה בקול תרועה מול סרט הסנאף שהועלה לרשת. שבירת הטאבו הפכה את העלמת מוחמד דף, הריגת אשתו וחיסול שלושת מפקדי חמאס לסרט נעורים שנועד לצורכי תעמולה. ואכן כך: עלה מפלס מצב הרוח השכונתי אם לשפוט על פי יושבי שדרת וושינגטון, הכלביה ו"כתבינו שהלכו לשמוע" בתקשורת. אחחח...הנקמה...כמה מתוקה, הקצפת של ההמון הנזעם . אפשר  סופסוף היה לראות חיוך כלוא בפני מנהיגנו. אין נקמה כאישה שנבגדה ואנחנו, כך הם משננים לנו, אנחנו מדינת ישראל, נבגדנו שוב על ידי הישות הפלשתינאית. טוב..כל זה, רגש הנקם, תועל מהר למעשיות פראקטית כשצץ הראש הערוף  על נגזרותיו הספרותיות והפוליטיות. לאן זה ילך מפה אני לא יודע אבל נראה לי ששבוע של קצפת לפני,ודי. מתחילה שנת הלימודים ובעזה צריכים משכורות. אני צריך להתחיל לסגור עניינים, לתת קרדיטים וכו'. בערב רבתי עם אילה. לא הופעתי לפתיחה או משהו כזה. לא מתאים לי לראות אנשים אומללים, בירה וקאבוקי לא מסתדרים עם דיאטה, ובכלל אין מה להציע לי שישתווה לראש ערוף במסך ולפיצוץ מסתורי בפתחה של מערת קבורה בשמורת אינדיאנים ביוטה בספר. היא לא מסתדרת עם המבנה הקפדני של יומי שמצליח לשמר את על מבט בוהה, עם העונג מחשיפת המנגנון הטכני של האלימות שלא לדבר על ההיפר שהמתוק עושה לגוף.

The IDF in the afternoon called up 10,000 reservists. Hamas killed 3 Palestinians and seven were arrested.

xana

Overnight Israel targeted the house of Mohammad Deif in Sheikh Radwan, killing his wife and son, and later Deif's daughter was also confirmed killed. Israel later confirmed that Deif was their target, however there was no confirmation if the unidentified body found was Deif's. Hamas stated that Deif is "alive and well," and was not in the house at the time of the strike, however there are many conflicting reports stating that he was killed in the strike. Images later circulated online of Deif's death certificate, however Hamas stated they were fake. In the morning, reports leaked that Qatar threatened to expel Khaled Mashaal if Hamas accepted the Egyptian ceasefire. Hamas threatened to fire additional rockets at Ben Gurion on 21 August as 06:00. Their warning stated that all airlines should cancel their flights. On 20 August from Gaza 168 rockets were fired at Israel, a record since the operation began, accounting for over 200 rockets since the conflict resumed. In response, Israel carried out 92 attacks into Gaza

תענוג. כימתתי את הנדרש ממני להמשך מבצע יומן ולהחליט על צעדי. ביליתי יום הולדת בחברת אנשים שתחביבם ליזום שכחה,התפרשנו במרחב ויצרנו מעגלי תמיכה לאישיותנו. למזלי יש עוד כמוני שהמבצע חשף את אישיותם הגבולית. כך יכולנו להתנרקס זה עם זה בחביבות, זורמים עם השכחה מכהים את ההערכה עצמית, שאפתנות כמוסה, זלזול יהיר ושתלטני. הצלחתי לתרגל למופת את משפטי המבצע המקובלים על פי רוב בקצב הוואלס 2:1, לא משנה מי מתחיל  וסיבוב לנושא אחר. מה שתרם לאווירה היה הרקיחות הנרקוטיות, האוכל והעוגות הטבעוניות. וואוו אחד גדול בלתי ניתן לעצירה. העוגות, בלי חלב וביצים היו חייבות להיות מוגשות קפואות. מה שאומר שהן התפצחו בלשון. בתחילה הייתי בתירוץ לחקר פשר האווריריות ללא הביצים מסייעות ההתפחה ואחרי זה שאבתי אותן. הקונדיטור ואני היינו בהסכמה מלאה. הוא לא היה מוכן לאפשר לעוגה להתחמם ביותר משתי מעלות ואני בעצלתיים הגשתי לאחרים. הפגישה היתה בעוד אחד מהישובים שמוגדרים כאתר רגוע וציורי, מוקף בטבע ירוק, תפאורה לבריאות הנפש. התנחלתי. בבוקר נשארתי לבד בבית עם טלוויזיה, מחשב ישן, מקרר עם כוסות שייקים ומיצי עוצמה והספר "לב של דיו" של קורנליה פונקה, ספר נעורים שמתחיל ב"באה, באה./ באה מילה, באה,/באה מבעד ללילה/, רצתה להאיר, רצתה להאיר./ אפר. // אפר./ אפר,אפר/.לילה. עברתי בוקר וצהריים בגן עדן. קראתי את הספר, צפיתי בפוטאג' מהמלחמה. הרגשתי מצוין, מנצח, צובר כוחות לעתיד. מדי פעם חשבתי מה לכתוב. השורות זרמו בראש כמו בספר או בעדכונים מהמו"מ בין השקרנים לפרנסתם. אולי בכלל זה נגמר ורק מתעכבים עם ההודעה הרשמית (לא יכול להיות..אבל הנה עובדה אני כבר חושב על מתן קרדיטים. ראיתי עצמי כמנהל רשת פיצות קטנה מדרבן את שליחיו שהנה הנה הכול נגמר וחליאלאלללה איזה בונוסים מחכים. כל פעם שעשיתי הפסקה מהקריאה יכולתי לשלוט על תגובתי לתמונות, אם באדישות או בהזדהות, בהתאם למיץ ששתיתי. כך יכולתי לדלג מעצב להתפעלות על ביצוע. רבתי עם אילה. על מה זה היה? מה זה משנה..סך הכול החזקנו מעמד לא רע, היינו ממש "אילן ואילנית". אני מקווה שהמבצע יסתיים לפני המריבה של הממש ממש שבקרוב תהיה. חיבובי ההכשר שקיבלנו  לניצול המצב להפרזת התיאור וקידום שאיפות אישיות יסללו דרכינו לסליחה.

Overnight news leaked that the US and Israel came to an agreement over the blockade of Gaza. Israel agreed to ease the blockade and in exchange, the US will use their international influence to prevent Hamas from rearming. In the afternoon, shortly before 16:00, three rockets fired from Gaza exploded outside of Be'er Sheva, breaking the ceasefire with the first action by either side in nearly 6 days. Shortly before the rocket fire, Hamas spokesman Fawzi Barhoum stated "If Netanyahu doesn’t understand … the language of politics in Cairo, we know how to make him understand," possibly hinting at the rocket fire, although Hamas denied involvement in the rocket fire. Netanyahu ordered the IDF to retaliate against the renewed fire, and ordered the negotiators to return from Cairo due to the violations. At about 18:30 the Iron Dome intercepted two rockets over Netivot, its first interception in over a week. Later, two rockets were shot down over Sderot and another two over Be'er Sheva, as well as several fired at Tel Aviv, which Hamas took credit for. Hamas announced that they blame Israel for the ending of the ceasefire. The US however has stated that they hold Hamas responsible for breaking the ceasefire and reiterated Israel's right to defend itself. According to a senior Fatah official Qatar threatened Hamas' political bureau chief Khaled Mashal that it would expel him if Hamas accepts the Egyptian ceasefire deal. In total 50 rockets were fired from Gaza at Israel, and Israel struck 30 targets in Gaza, on 19 August.