מגבון ועוד מגבון זה לא מגבון

1- חרבות

2- צוק

3- כיפה

4- אריה

5- חומה

6- הר

7- קיר

8- נחש

9- סערה

10- עמוד

11- מבצר

12- מסך

13- סופה

14- מסוק

15- שדה

16- כדור

17- תגובה

18- לגיון

19- פסגה

20- נחשול

21- זאב

22- עיט

23- רחפן

24- משקף

25- משכן

26- מגדל

27- זרקור

28- שריון

29- קסדה

30- לוחם

31- מלאך

ינואר- ברזל

פברואר- אש

מרץ- ברק

אפריל- איתן

מאי- פלדה

יוני- רעם

יולי- להבה

אוגוסט- שומר

ספטמבר- נוקם

אוקטובר- מוחץ

נובמבר- עשן

החוק הזה הוא חרטא גדול, תסמכי עליי 😂

הכרתי את חבר שלי בבסיס גם, אנחנו חצי שנה ביחד ועם כמה שהוא המש"ק משמעת של היחידה הוא עדיין מחבק אותי על בסיס קבוע ואני ממש יושבת עליו במשרד שלו תוך כדי שהוא עושה את העבודה שלו.

זה מתקשר לכל כך הרבה נושאים אחרים ואפשר לשתף את הקהל במה הם חושבים שהשפיע עליהם יותר, זה ממש מעניין

זה מתקשר לכל כך הרבה נושאים אחרים ואפשר לשתף את הקהל במה הם חושבים שהשפיע עליהם יותר, זה ממש מעניין

ללמוד תיאוריה ולהתחיל לעשות רישיון?

נאא

לחטט בכל ההיסטוריית גלישה שלי בגוגל ב2015 כדי לחפש שיר שלא שמעתי כבר שמונה שנים?

ב2015 הייתי בת 12 והלכתי לתומי בסלון, ומי שהיה בהוט או מכיר את הוט יודע שבVOD יש גם פרומואים לסדרות שרצים תוך כדי, ואחד מהפרומואים היה מישהי מטלנובלה ספרדית שרה קאבר ל"what a feeling" של פלאשדאנס.

זה היה קאבר פשוט מדהים והתאהבתי בו, עד כדי כך שהורדתי אותו לפלאפון המעפן שהיה לי אז, רק שמאז החלפתי שני פלאפונים והשיר נאבד. עכשיו:

לא זכרתי את השם של הסדרה, לא השחקנית, לא אם זה באמת היה טלנובלה או שדמיינתי, רק זכרתי איך זה נשמע ושזה קאבר.

ניסיתי הכלללל כדי למצוא את זה, כולל גם באמת ללכת אחורה בהיסטוריית חיפוש, אבל לא הצלחתי. עד לפני שבוע.

דיברתי לתומי עם הבסטי בפלאפון ותוך כדי הסתכלתי באתר סדרות בלי סיבה מיוחדת כלשהי, ואז ראיתי שאפשר לסנן את החיפוש לפי ארץ מוצא, אז כשסימנתי ארגנטינה ראיתי סדרה עם שחקנית שנראית נורא מוכרת.

אז נכנסתי, חקרתי, וגיליתיייי שקוראים לסדרה מתעוררים על החיים! לשחקנית קוראים סופיה!! תוך חמש דקות מצאתי שיר שחיפשתי שמונה שנים ובמקריות מוחלטת!!!

אני יודעת אלוהים מייקי היה כזה מתוק לצליל וכזה תומך וכזה נשמה!!!

היה שלב בסצנה של הנשימות שהייתי בטוחה שהם הולכים להתנשק והייתי כזה..... כן? לא? כן?? לא?? כאילו לא ידעתי אם בא לי שהם יתנשקו או לא. כי תכל'ס מייקי הוא נשמה טהורה, הוא החבר הכי טוב שכל אחד צריך, הוא יוגב אבל לא חרמן.

וצליל.... יא אללה שלך צליל. הבן אדם הציל לך את התחת, הוא תמך בך בטריפ, הוא הסכים להישאר איתך ולהחזיק לך את היד!!!!

למייקי, כמו לערבה, מגיע יותר טוב מהבסיס הדפוק הזה. ממה שאני זוכרת אין עונשים חמורים מדיי על שילוב ראוי בקטע כזה, כאילו בן במגורים, אבל כשזה במסדר מפקד מגל? כשכל הבסיס גם ככה על הרגליים? אלוהים יודע מה יקרה לו עכשיו.

בקיצור, לצליל לא מגיע להיות קצינה. איך דורין אמרה? יש את ההקצאה הבאה והיא באמת תבוא בשלה יותר ולא יקרה כלום אם היא תחכה קצת.

כל המסע שלה, עוד מהעונה הקודמת, היא הוכיחה שהיא רק חושבת על עצמה ועל המטרה הסופית שלה: קצונה. חוץ מלהיות צהובה רצח היא נכשלה בכל פרמטר (לפי דעתי).

ומייקי, שהוא בעצמו עוד בשוק שהוא מ"כ בכלל, מגלם את כל התכונות שצריך להיות בקצין!

הדואליות שלהם וואו. זה כמו בפרק 6 של העונה הראשונה שדוד הזה, החייל מהגג, אומר לנועה "ולך נתנו להיות קצינה?" כאילו צליל צורחת קצונה אבל היא לא מתאימה בשיט, ומייקי הילד הטהור שלי הוא הדוגמא הכי טובה למה זה אומר להיות קצין.

למען הסר ספק אני לא משפפת לא את צליל ויוש ולא את צליל ומייקי, אבל אני חולה על הדינמיקות השונות שיש לצליל עם שניהם.

מה שאמרת כל כך מדויק, הוא פוגע לי בדיוק בעצב הרגיש כי אני ממש הייתי במצב הזה.

נכנסתי לצה"ל כייעודי לקצונה, שלמי שלא יודע זה מסלול שמראש מעמיד אותך לקצונה והמטרה היא שתצא ממנו קצין גם אם אתה ממש קצת זמן בצה"ל. אם חשבתי לרגע שהמעמד מובטח לי כי אני ייעודי ל אז היקום הביא לי כאפה מצלצלת והבנתי שהמיונים ממשיכים, והם ימשיכו לבחון אותי גם אם העברתי מיונים לפני שהתגייסתי וגם אם הייתי בקורס ייעודי לקצונה שלושה חודשים.

נכנסתי הקורס עם ערכים ודברים שמגדירים את מי שאני, כמו ההימנעות שלי מצעקות ועימותים וצרבות הדיון שאני מאמינה בה וגורמת לי להרים את היד כדי שישמעו אותי בדיון גם אם כולם בכל מקרה נכנסים לאחרים באמצע המשפט. אחרי שבוע של מיונים הודיעו לי שלא עברתי כי לא הייתי אסטיבית מספיק, כי חשבו שאני שותקת הרבה כשבפועל העדפתי להקשיב למתרחש במקום להתפרץ לדיון בשביל שישמעו אותי. הייתי פשוט מי שאני.

האם אני מתאימה להיות קצינה? אני כן חושבת שיש לי דברים לתרום לפקודים ההיפותטיים שלי.

האם אני מוכנה לשנות את מי שאני כדי להתאים לאישיות הכל כך קצינית שהם מחפשים? וואלה לא, אני לא אאבד מעצמי בשביל זה.

קודם כל אני מתה על חגו. אמרתי את זה בעבר ואני אגיד את זה שוב, היא אחת הדמויות הטובות שראיתי בטלוויזיה הישראלית. איזון מדהים בין קומדיה, טמטום ורגש.

דבר שני, כואב לי הלב על טולי. היא אוכלת חרא אחרי חרא מכולם ומגיע לה יותר טוב. אבל גם הסצנה במשרד של המבסית גרמה לי לחשוב שאני זקוקה אנושות לפרק שהוא רק על טולי, על החיים שלה מחוץ לבסיס כמו שהיה לנועה בפרק 7.

אבל מה שהכי שבר אותי, שבסוף הפרק היא הסיטה את הווילון לפני שהיא הורידה חולצה. טולי איבדה את האמון שלה במערכת ובאנשים בה, היא לא מרגישה בטוחה במקום שהיא קראה לו בית, ולפי המבסית באמת היה בשבילה בית. מאחלת לה שתמצא בית אמיתי.

אני חושבת שמגיע לנו יותר קלוז׳ר על הסיפור של צליל ומייקי. מייקי באמת היה מדהים והיה חבר טוב ונאמן לצליל ועד כמה שאני אוהבת אותה היא עשתה את הדבר האנוכי והמגעיל במקום לקבל את זה שלפעמים החיים לא הוגנים. מצפה ליותר ממנה ואף התנצלות כלפי מייקי בעונה 3.

ובמעבר חד, מחאת ההילטונים. כבר אמרתי שאני אוהבת את צימר ואני לגמרי מודעת שהיא מאוד רעילה, אבל המחאה הזאת גרמה לנו הקהל לראות עוד צד שלה, אולי כן אכפת לה ממשהו וזה בעצם מה שטולי ניסתה להוציא ממנה. הבסיס הוא הבית של המפקדות במשך שנתיים וצימר, הצינית והאדישה, נלחמת על משהו בפעם הראשונה. אני לא אומרת שהיא מושלמת ולא שהיא קדושה, אבל היא כן עברה תהליך בעונה הזאת ואני רק רוצה לראות לאן זה יתקדם בעונה הבאה. רק אומרת צימרטולי עדיין קיים גם אם זה רק בראש שלי והלוואי שהן יהיו מאושרות ביחד לנצח

עכשיו נועה וכפיר. שניהם היו מגעילים לטולי כל העונה ואני שמחה לראות שהם סוף סוף קולטים את זה. סוף פאקינג סוף הם נלחמים בשבילה במקום נגדה, והסצנה שהם משיגים את הטלפון??? חזק ביותר. נהדר. מרגש. בנוסף קודוס גדול לדורין שסוף סוף אמרה לכפיר את מה שהוא צריך לשמוע. בשעה טובה.

ועכשיו נחזור לחגו. נשבר לי הלב כשנחשף שהיא לא באמת הולכת לועדת חריגים לקורס מכים. כל העונה היה בילדאפ לרגע הזה, אבל זה נלקח ממנה. כאן 11 חסר לכם שהיא לא מסיימת מכית בסוף הסדרה, באמת חבל עליכם

אם צליל לא תתנצל בפני מייקי בעונה הבאה ובהקדם אני אצרח, הוא אחת הדמויות הכי טהורות שראיתי וזה הדבר האחרון שמגיע לו. כשהוא עזר לה עם ההתקף חרדה והיה איתה אפילו חשבתי שאולי יכול להיות ביניהם משהו חמוד אבל אחרי מה שהיא עשתה היא תצטרך לעשות הרבההה כדי לכפר על זה.

אני גם לא יודעת מי יבין או יידע על מה אני מדברת, אבל יש משחק מחשב אימה אינדי מכזה 2016 בשם layers of fear, גם שם הדמות הראשית התחרפן מחולדות בגלל רגשות האשם שהרגיש והמצב הנפשי המעורער במילא שלו, אהבתי איך שהם בחרו להציג את העניין עם החולדה כסימן שצליל מרגישה מאוד אשמה ולא מסוגלת להירדם, מאוד הזכיר לי את המשחק.

המב"סית יכולה לקפוץ מצוק בקשת מצדי, חתיכת פרוטקציונרית. תעדיף לטאטא את המעשים של האחיין הדביל שלה מתחת לשטיח במקום לעזור למפקדת שנעשה לה עוול ועברה עוד הרבה עוול לפני...לא אבין איך אישה יכולה לעשות את זה לאישה אחרת אבל וולפ 😃

אהבתי את השינוי בגישה של נועה כלפי טולי, אני הרגשתי את התסכול שלה כשכולם התחילו לחבב את טולי ופחות מתחברים אלייה כי הכישורים החברתיים שלה לא בשחקים, אבל כל השם הרע ויחס שנתנו לה הכי לא מוצדק שבעולם. כמו שהיא אמרה, היא באה כדי לעזור. וגם חלאס, שנועה תדבר עם שמרית ונסגור עניין! די חיכיתי מספיק.

לא אהבתי את דורין בהתחלה כי היא נראתה ביצ'ית אבל נורא אהבתי לראות איך היא הקול השפוי שעוזר לכפיר לראות שהוא פשוט מגזים בכל תגובה שלו ושהקיצוניות שבה הוא בוחר להתנהג רק תפגע בו בסופו של דבר.

אחחחח צימר צימר... אני מודה שלפעמים היא הספיריט אנימאל שלי אבל אני נורא שמחה שהיא התגברה על הכעס הלא מוצדק שהיה לה כלפי טולי, זה היה דיי ילדותי והיא יכלה גם להבין את הצד שלה בעניין, במיוחד כשיש לטולי מה להפסיד בעוד שהיא אמרה בעצמה שלה אין.

לסיכום, סוף פתוח? מה?? אתם לא יכולים לעשות לי את זה!

הייתי עצובה ואז נזכרתי שאני כוסית על חלל

רותחת אש מגיל שש

אמאלההההה איזה שווה אני