מהרהוריו של רוסי שחור

I got tired of online I/P discourse long ago, but the one thing that still hurts me is how it affects music. This stupid fucking “No Music For Genocide” campaign gets on my nerves. It’s just a way for artists to feel like they’re doing something important without doing anything actually important, which requires actual effort, money and self-sacrifice. Because I refuse to believe they think Bibi will get the IDF out of Gaza and sign a peace agreement because he can’t listen to the new Of Monsters and Men record (their pre-2025 music is still available in Israel). So many artists I wanted to check out at some point - my bloody valentine, IDLES, Hot Chip, Björk, Geese, Black Country, New Road (especially them, they’re the hot new chamber pop band and I love that genre!) - but now I don’t want to listen to them even though I still can, because they clearly don’t want me as a listener.

הלו מה זה אח שלי לא משעמם ובטח לא מעליב

פאנגירל ירושלמית

המפלצת x אבוללה

עוד יום עצוב לדמוקרטיה הישראלית

המליצו לי שיר!

אני משוחד (בכל־זאת אח שלי) אבל בעיני זה שיר ממש יפה

חרדים: הגוף שלך הוא או יהלום או עגבניה