תאוריה

שיר סולני בעל מבנה מוגדר וסדירות משקלית, המופיעבתוך יצירה קולית בימתית כמו אופרה. האריה חושפת רגשות ומחשבות של דמות.

דרמה מוזיקלית בימתית בעלת תכנים חילוניים, המבוססת על שירת זמרים בליווי תזמורת. כל אחד מהזמרים הוא דמות בעלילה, ולרוב נוספת לאופרה גם מקהלה בעלת תפקיד דרמטי.

אופרה הלדה: מחזה קומי אנגלי במאה ה18. משלב דיבור וזמרה וכולל שירים ומנגינות עממיות מוכרות ומותאמת לטקסטים חדשים.

אופרה בופה: אופרה קומית

אופרה סריה: אופרה רצינית, דרמטית, בעלת תכנים מוסריים וטרגיים.

אופרה קאמרית: אופרה קצרה למספר קטן של משתתפים\דמויות

אופרה קומיק: סוג של אופרה קומית בסוף המאה ה19 בצרפת, שכללה גם יצירות טראגיות ריאליסטיות וגם דיאלוגים מדוברים.

?????????!!!!!!!!!!!

????????????????

???????????

???????????????

מיניאטורה

אופי קופצני

טמפו שמרגיש חופשי, איבוד תחושת קצב (רובטו)

משקל משולש

אקספוזיציה חילונית בלבד

קדנצה לאחר הפיתוח (הוקדמה לאמצע הפרק לאחר הרפריזה)

קטעי טוטי-סולו

מקור צרפת.

הפרק השני- “הנשף”, הוא הפרק השני ביצירה, בסיפור המטורף של ברליוז בהשפעת הפרג P:

הפרק הזה בעצם מספר על חיפושיו של הגיבור אחרי אהובתו, אך כל פעם שהוא חושב שהוא רואה אותה היא נעלמת. בסוף מתברר שאינה היתה קיימת בכלל מלכתחילה.

ברליוז משתמש באידאה פיקס- רעיון מלודי החוזר בכל פרקי היצירה, מוטיב ביצירה, המתאר רגש מסויים או דמות, בשביל לייצג ולתאר את האהובה לאורך כל היצירה ובמיוחד בפרק הזה. כאן האידאה פיקס היא הנערה וברליוז משתמש בכלים נבל וחליל בשביל לייצג אותה כי אלו כלים עדינים שמסמלים נשיות ועדינות.

ליצירה אופי ריקודי- קצב מנוקד, ואלס

תזמור כלים עדין- נבל וחליל

מוזיקה תוכניתית.

הומופוני

מיניאטורה

צורה סטרופית

 ליד- איש תיבת הנגינה/שוברט  פרק שני מתוך הסימפוניה הפנטסטית/ברליוז  פרק ראשון מתוך הקונצ'רטו לכינור/מנדלסון מזורקה אופ.7 מס.1/שופן נקטורן- חלום אהבה/ליסט  מיניאטורה לפסנתר- "על ארצות ואנשים רחוקים"/שומן  מוזיקה קאמרית- פרק ראשון מתוך חמישיית פסנתר/ברהמס  מוזיקה לאומית- פר גינט סוויטה מס' 1, כל ארבע הפרקים/ גריג

הסימפוניה הזו היא מהתקופה הקלאסית המאוחרת.

ריבוי מודולציות

נושא אחד שחוזר על עצמו

צורת סונטה

שינויי דינמיקה תכופים

הסער והפרץ

כרומטיקה?

היידן השתמש בשינויים דרמטיים כדיי להביע את המסר של היצירה. מה שמיוחד ביצירה הזו שהיידן כתב בפרטיטורה כי קבוצות נגנים שונות בזמנים שונים קמים ועוזבים את הבמה באמצע היצירה משמע- הפרידה.

צורת סונטה- אקספוזיציה כפולה

קדנצה סולנית בסוף פרק לעומת תחילת פרק

קטעי טוטי- סולו

נושא מוטיב חוזר “אודה לשמחה”

מרקם פוגאלי

סימפוניה- יצירה כלית רב פרקית

דבר מיוחד שעשה בטהובן בסימפוניה הזו ובכלל בסימפוניות המאוחרות שלו זה לצאת מן החוקים הקלאסיים- ובדוגמא זו ניתן לראות שהוא הוסיף מקהלה לסימפוניה- דבר שלא היה קיים כי סימפוניה היא יצירה כלית.

שימוש בשינויי דינמיקה