klum lo kore po

שגריר ישראל באו"ם דני דנון אמר הבוקר (חמישי) כי ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של הארגון של מבצעי אלימות מינית באזורי סכסוך, לצד ארגוני טרור ובהם חמאס ודאעש. לדברי דנון, "מדובר בהחלטה פוליטית, מנותקת מהעובדות ומהמציאות". השגריר הוסיף כי ישראל העבירה ראיות, מסמכים ותשובות מפורטות לכל טענה. "הזמנו את נציגי האו"ם להגיע לשטח ולבחון את הדברים מקרוב, והם כמובן בחרו שלא לעשות זאת", אמר. לאחר ההחלטה, הודיע דנון על הקפאת היחסים עם משרדו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.

באוגוסט אשתקד הזהיר גוטרש את ישראל כי היא תיכלל ברשימה השחורה בדו"ח לשנת 2026, אם לא תנקוט בשורה של צעדים. במסגרת הדו"ח השנתי על אלימות מינית בסכסוכים של שנת 2025, קרא המזכ"ל לישראל למצות את הדין בנוגע לטענות לפשעי מין שבוצעו בידי כוחותיה, במיוחד במתקני כליאה. הוא הדגיש כי על ממשלת ישראל לאפשר גישה חופשית לשטחה לגופי האו"ם כך שיוכלו לחקור טענות אלה, כמו גם טענות לפשעי מין מצד חמאס.

בדו"ח נכתב כי האו"ם אימת 12 מקרים של אלימות מינית שבוצעו בידי צה"ל, שירות בתי הסוהר, שב"כ וימ"מ בשבעה גברים פלסטינים. לפי הטיוטה, המקרים, שהתרחשו בבתי הכלא קציעות, עופר ועציון, כללו אונס, ניסיון לאונס, שלושה מקרים של מחיצת איברי מין ושבע תקריות של בעיטות או מכות באיברי המין של הקורבנות.

ניו יורק טיימס פרסם בשבוע שעבר מאמר על אלימות מינית שיטתית של ישראלים נגד פלסטינים. הוא פורסם כטור דעה של העיתונאי ניקולס קריסטוף, והביא עדויות של פלסטינים ופלסטיניות על תקיפות מינית של חיילים, של סוהרים ושל מתנחלים. בדיווח אף הובאה הטענה כי כוחות ישראליים אימנו כלבי תקיפה כדי שיאנסו אסירים פלסטינים. בתגובה להאשמות, דובר הניו יורק טיימס פרסם בחשבון ה־X של העיתון גיבוי לקריסטוף וציין כי "דיווחיהם של 14 הגברים והנשים שראיין אומתו על ידי עדים אחרים ככל האפשר". עוד כתב כי "הפרטים נבדקו בהרחבה" והושוו עם דיווחים חדשותיים, מחקרים של ארגוני זכויות אדם, סקרים וגם עדויות של האו"ם באחד המקרים.

העדויות במאמר התבססו בין היתר על דו"ח שפורסם בחודש שעבר בידי ארגון בשם Euro-Med Human Rights Monitor שבסיסו בז'נבה, וכן ראיונות שביצע קריסטוף בעצמו. הארגון, שהוקם לפני כ־15 שנים, עוסק בהפרת זכויות במזרח התיכון, כולל באיחוד האמירויות ובסעודיה, אך מתמקד בישראל, בעזה ובגדה המערבית. עם פרסום המאמר בניו יורק טיימס, משרד התפוצות פרסם הודעה לפיה מייסד הארגון, הפלסטיני יליד רצועת עזה, ראמי עבדו, משתייך לחמאס וכי הוצא נגדו צו מעצר מנהלי.

העיתון הודיע כי הוא עומד מאחורי המאמר, וכי בתהליך אימות קפדני לטור של ניקולס קריסטוף לא נמצאו טעויות. עוד נכתב כי הטור התבסס על ראיות רבות להתעללות בפלסטינים בידי כוחות הביטחון, בראשם אנשי שב"ס, וכן בידי מתנחלים. העיתון ציין שכלי תקשורת ישראליים דיווחו על התעללות של כוחות הביטחון ומתנחלים בפלסטינים, בהם כתבת "הארץ" ממרץ על מתנחלים שתקפו מינית פלסטיני לעיני משפחתו בצפון בקעת הירדן. עוד נכתב כי ארגוני זכויות אדם תיעדו מקרים דומים.

באתרי האקטואליה המרכזיים לא היה זכר אתמול לתחקיר הפגיעות המיניות הטקסיות ששודר ערב קודם ב"זמן אמת" בכאן 11. כולם עסקו ב"המקור" ששודרה במקביל, ובה ראיין רביב דרוקר את יובל וילנר שנחשד באונס לכאורה של שי־לי עטרי ונעמה שחר. גם הרייטינג היה גבוה יחסית לדרוקר (7.6%) ונמוך מדי ל"זמן אמת" (4.9%).

אבל תחקיר הפדופיליה הטקסית של רוני זינגר, שנוסף לכמה תחקירים קודמים על פדופיליה בחברה החרדית — טקסית ופרטית — חייב להרעיש את הארץ. מה שמיוחס ליובל וילנר מזעזע, אך הנושא מוצף בתקשורת כמתבקש. הפגיעות הטקסיות לעומת זאת מתרחשות ביקום אחר, אפל, המתקשה להיחשף לאור השמש כי קשה להאמין וקשה להוכיח. לפי העדויות המצטברות מדובר ברצח הנפש וחילול הגוף של מאות או אלפי ילדות ופעוטות.

חמש נשים ללא היכרות מוקדמת, חלקן בשביס, ישבו בפנים מוחשכות מול מצלמת "זמן אמת" וסיפרו על מה שעוללו להן כעשרה גברים בטקס אונס פדופילי במקום מסוים בגוש עציון הציוני־דתי, כשהן היו רכות בשנים. הזוועות בוצעו באותה צורה, באותו מבנה אבן ישן ובאותה נגרייה, והצופה מביט ולא מאמין שזה קרה, שזה יכול לקרות בישראל תחת הצדקה הלכתית כביכול.

התיאורים מזעזעים. בין האנסים רופא מוכר בקהילה וגם אביה של אחת הפעוטות, שהסבירו להן שהנעשה בגופן הוא מצווה מהתורה הקדושה. אצל כולן הודחק האירוע ורק בבגרותן הוא צף וטילטל אותן בהתקפי חרדה לא מוסברים, שבעקבותיהם הן נאלצו לפתוח דלתות פנימיות של היזכרות אל הגיהנום שעברו. אחת מהן, אמיצה במיוחד, אף התעמתה עם אשת האנס וברגע מסוים זו מילמלה סליחה דחוקה.

הרב יעקב מדן, כמעט בודד בהודאה בתופעה, הגדיר אותה "עבודת בעל", כמו אצל עובדי האליל בעל בתנ"ך. עוד אמר: "הגיעו אליי אישית ידיעות מהורים על אלימות מינית שהופנתה כלפי נערים, נערות, ילדים וילדות, על דברים שנעשים בשם טקס דתי או חברתי, עם אמירת פסוקים רלוונטיים או לא רלוונטיים". בלב נסער הוסיף: "אסור לנו לעבור על זה לסדר היום בשם המראָה המגזרית היפהפייה שמציירת אותנו כטובים. הפגיעה הזאת חמורה לא פחות משפיכות דמים". דברי מדן נתקלו בלחצי השתקה ובגידופים.

הפגיעות הטקסיות כבר נחשפו בכתבות קודמות שאחריהן שוב השתררה שתיקה של אי־אמון, אי־חקירה, אי־זעקה. ב–2019 פירסם חיים ריבלין ב"המקור" את הכתבה "הסוד האפל בירושלים", שהתבססה על דיווחים של יותר ממאה ילדים נפגעי פדופיליה משכונת נחלאות. החקירה הובילה להרשעת שתי דמויות שוליות בקהילה. ב–2025 פירסמה נעם ברקן ב"ישראל היום" את תחקירה המקיף "התחתית של השחור: ילדות שנאנסו בטקסי פולחן חושפות את הזוועות".

בעקבותיה, החליטו כמה נפגעות להעיד בסרטונים בפייסבוק, בהן טס מאיר ויעל שטרית. חצי שנה קודם לכן פורסם בעיתון הדיגיטלי "בראשית" בעריכת גבי ניצן תחקיר בנושא של הכתב דניאל שרון. בפוסט שהעלה לאחרונה סיפר ניצן על סירובו הראשוני כעורך להאמין בקיום התופעה ובהיקפה.

עו"ד אוֹרי אגוז הדתייה, סא"ל במיל' ושופטת צבאית לשעבר, סיפרה לאחרונה כי כבר ב–2015 פנה למשטרה הפסיכיאטר ד"ר בן הראש, מנהל המרפאה בהדסה לילדים נפגעי פוסט-טראומה, ודיווח על מקרים שהוא ועמיתיו מעולם לא שמעו כמותם, על "מספר גדול של ילדים נפגעים עם סימפטומים דומים, מוזרים". אלה היו, לדברי אגוז, "תיאורים מחרידים של פגיעות מיניות, בנוכחות אנשים, עם כל מיני טקסים מזעזעים".

לא ברור מה ממלמלים התוקפים המיניים בזמן הטקס הפדופילי, אבל במסורת התלמודית־רבנית ניתן למצוא כמה התבטאויות מדהימות שקבוצות פושעות אימצו לעצמן כנראה כהיתר, אף שבמקור היו אלה כנראה רק פלפולים למדניים.

קחו אוויר. הרמב"ם אומר ב"משנה תורה": "תינוקת מבת שלוש שנים ולמטה, ותינוק מבן תשע שנים ולמטה — מותר להתייחד עימהן: שלא גזרו (אסרו) אלא על ייחוד אישה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה" (הלכות איסורי ביאה, כ"ב). הסופר דב אלבוים, יוצא העולם החרדי, פירט זאת בכתבה שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של "הארץ" ב–2024 תחת הכותרת "יחסי מין עם פעוטה אינם אונס. כן, זה מה שלומדים בישיבות".

התחקיר בכאן 11 התמקד באזור יישובי אחד, בעילום שמות, ולא הזכיר את נחמה תאנה ואת תלונותיה על פדופיליה טקסית ביישוב היהודי בחברון שבו התגוררה בילדותה. תאנה, המחזיקה במידע רחב בנושא ומקיימת לאחרונה קבוצות זום רבות־משתתפים, התלוננה ב–2022 במשטרה כי הרב צבי טאו, ראש ישיבת "הר המור" הקיצונית ורבה של מפלגת "נעם", אנס אותה 30 שנה קודם לכן וגם כעבור 15 שנה, כשכבר היתה נשואה ואם. בהמשך התלוננה משפחתה על פגיעת טאו בשש נשים נוספות. למרות טענות אלה, ולמרות עדות דומה של דורית לנג מלפני 40 שנה נגד טאו, ולמרות עדויות נוספות שהחזיקו לדבריהם הרבנים יובל שרלו ודוד סתיו — התיק תקוע מאז בפרקליטות. טאו הוא מי שאמר בשעתו כי ההאשמות נגד עבריין המין חיים ולדר הן "עלילה, שקר וכזב", ושתמך בנשיא קצב אחרי הרשעתו.

אפשר היה לחשוב שהפגיעות המיניות האלה יזעזעו מוסדי ארץ, אבל המשטרה והפרקליטות שותקות, הציונות הדתית ברובה הגדול שותקת, החברה החרדית בוודאי שותקת — וגם התקשורת די שותקת. הכתבה של זינגר זכתה להתעלמות גם במהדורות החדשות המרכזיות בלילה שלמחרת, ואפילו במהדורת כאן 11 לא היה לה המשך. הערוץ כן פירסם תגובה של מועצת גוש עציון בעקבות התחקיר, ולפיה המועצה קוראת לתושבים להתלונן על פגיעות מיניות טקסיות, ולנפגעות ולנפגעים לפנות לסיוע. "המעשים המתוארים, המיוחסים בין היתר לאנשים מגוש עציון, הם ביטוי לרוע צרוף ולעיוות מוסרי שאין לו מקום בחברה אנושית, ובוודאי לא בקהילה שלנו", נכתב בהודעה.

מתנחלים שפשטו בסוף השבוע על קהילה פלסטינית בצפון בקעת הירדן פגעו פגיעה מינית קשה בגבר לעיני משפחתו, כך סיפרו עדים לתקרית. על פי העדויות, המתנחלים אף הכו ילדות ונערות בקהילה, ואחד מהם איים כי הם יהרגו את הילדים ויאנסו את הנשים. ארבעה גברים מהקהילה ושתי פעילות לזכויות אדם פונו לקבלת טיפול רפואי. ל"הארץ" נודע כי שב"כ מעורב בחקירת התקרית.

אנשי הקהילה חרבת חומסה שהיו נוכחים בעת התקיפה, וכן פעילת זכויות האדם שהייתה איתם, תיארו ל"הארץ" מסכת התעללויות קשה ביותר שלדבריהם נמשכה כשעה. על פי העדויות, הפשיטה החלה סביב השעה אחת בלילה, אז נהרו למקום עשרות מתנחלים רעולי פנים. מכמה עדויות עולה כי המתנחלים התפצלו לקבוצות של שלושה עד שישה פורעים, והסתערו בו־בזמן על המבנים בקהילה.

"התעוררתי מצעקות המתנחלים, הם סטרו לי וגררו אותנו החוצה, אזקו אותנו, זרקו מעליי את כיסוי הראש וקרעו מעליי כמה מבגדיי", העידה תושבת הקהילה, "הם משכו את הבנות החוצה והכו אותן, גם את הקטנטנות. הם לעגו לנו, שמחו מעל ההשפלה". תושב שחבלות טריות כיסו את פניו ושכעת נאלץ להיעזר במקל הליכה, סיפר: "הם באו לביתי וניסיתי לברוח מהם, אבל הם תפסו אותי. הם חתכו אותי בסכין מעל פרק כף היד ואזקו אותי בידיים וברגליים באזיקון". בעת השיחה, כיממה וחצי לאחר התקיפה, חבישה מאולתרת כרוכה סביב ידו וסימני האזיקונים עדיין נראים על עורו.

התושב סיפר עוד כי קבוצה של מתנחלים החלה לשחרר את הצאן מהדיר, בשעה שקבוצה אחרת תקפה את אחיו. "הם שפכו עלינו מים קרים והפילו אותנו על האדמה כשאנחנו אזוקים, ואז זרקו אותנו זה על זה לתוך המבנה, גברים, נשים וילדים", אמר. "הנשים גם הן היו אזוקות, והילדים לצידנו. היו להם סכינים ואלות". תושב אחר הוסיף כי המתנחלים הכו אותו בראשו וברגליו ואז הטיחו אותו על עמוד ברזל וגררו אותו לאוהל, ושם נאזק.

המבוגר במשפחה, בן 74, מתאר כיצד נכנסו לאוהלו ארבעה מתנחלים. "שלושה מהם נתנו לי מכות מוות, בראש, בידיים ובבטן. האחר שבר את מצלמות האבטחה, הראוטר והנורות", הוא מספר. "התחלתי לאבד את ההכרה וגם עליי שפכו מים, ובזמן הזה מתנחל גנב לי את השעון מהיד". אחר כך, הוא מעיד, נגררו שאר בני המשפחה לאוהל, והוא נהפך למעין נקודת ריכוז.

בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מדד ה-Varieties of Democracy לשנת 2026, המספק את אחת מתמונות המצב המקיפות והחשובות ביותר של הדמוקרטיה בעולם. המגמה העולה מהמדד מדאיגה ביחס לדמוקרטיה בעולם בכלל ובישראל בפרט.

מדד V-Dem הוא פרויקט מחקר בינלאומי רחב היקף, המבוסס על עבודתם של מאות חוקרות וחוקרים, שמטרתו למדוד את איכות הדמוקרטיה בעולם. המדד נוצר מתוך תפיסה שלדמוקרטיה מופעים שונים אך היא נשענת על סט ערכים משותף. כל דמוקרטיה מדגישה היבטים מסוימים על פני אחרים והמדידה הכמותית של ההיבטים הללו, באמצעות סקרי מומחים, מאפשרת בחינה השוואתית של כל מדינה, במטרה להעריך האם איכות הדמוקרטיה בה נשחקת או מתחזקת לאורך זמן וביחס למדינות אחרות.

מגמה העולה מן הפרסום החדש מעידה שהדמוקרטיה בעולם נמצאת בתהליך של נסיגה ברורה. אם בשלהי המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 נרשמה בממוצע העולמי עלייה במדדי הדמוקרטיה, הרי שבעשור האחרון ניכרת בלימה ולאחריה ירידה.

אין מדובר בקריסה חדה בשנה אחת, אלא בתהליך מצטבר, הדרגתי ומתמשך שמונע על ידי דעיכה בדמוקרטיות מבוססות, כמו גם בדמוקרטיות חדשות ובמדינות בעלות דמוקרטיה מוגבלת. זה בדיוק מה שהופך את התהליך למסוכן כל כך. שחיקה דמוקרטית אינה מתרחשת עוד במהפכה אחת, אלא דרך החלשה איטית של נורמות, מוסדות ומגבלות על השלטון.

בישראל, התמונה חמורה אף יותר והנתונים מצביעים על ירידה מהירה ועמוקה יותר מזו הניכרת במגמה העולמית. כפי שעולה מן הגרף המשווה בין ישראל למדינות ה-OECD במדד הדמוקרטיה הליברלית, בעוד שניכרת ירידה מתונה יחסית מן השיא במדינות הייחוס, בישראל ניכרת נסיגה ברורה יותר, מתמשכת יותר, ובשנים האחרונות, בעיקר החל מ-2013, גם מואצת יותר.

המשמעות היא שישראל אינה רק חלק ממגמה עולמית רחבה, אלא מקרה בולט של הידרדרות דמוקרטית חדה.

תמונה זו מתחזקת כאשר בוחנים את חמשת המדדים המרכזיים של V-Dem, אשר כולם מצביעים על כיוון דומה. הראשון הוא מדד הדמוקרטיה האלקטורלית, הבוחן את הביטוי הבסיסי של דמוקרטיה: בחירות חופשיות, תחרות פוליטית, זכות כללית לבחור ולהיבחר וחופש ביטוי והתאגדות. במדד זה ניכרת ירידה דרמטית בישראל.

השני הוא מדד הדמוקרטיה הליברלית, המוסיף למדד הדמוקרטיה האלקטורלית גם את מגבלות הכוח השלטוני, עצמאות מערכת המשפט, ההגנה על זכויות הפרט והמיעוט והאיזונים בין הרשויות. הדעיכה כאן אינה מפתיעה, שכן דווקא ביסודות אלה ניכרת ההתקפה הברורה ביותר של הממשלה הנוכחית.

השלישי הוא מדד הדמוקרטיה ההשתתפותית, הבוחן את עומק המעורבות האזרחית ואת האפשרות של אזרחים לקחת חלק ממשי בחיים הציבוריים והפוליטיים. גם כאן נרשמה ירידה.

הרביעי הוא מדד הדמוקרטיה הדליברטיבית, המתייחס לאיכות הדיון הציבורי ולקבלת החלטות שלטונית על בסיס שיקולים של טובת הכלל, ולא רק אינטרסים צרים או שיקולי כוח. גם מדד זה מצביע על שחיקה.

ולבסוף, המדד החמישי הוא מדד הדמוקרטיה השוויונית, הבוחן עד כמה הכוח הפוליטי וההשפעה הפוליטית מחולקים באופן שוויוני בין קבוצות שונות בחברה. גם כאן ישראל מציגה מגמת ירידה.

העובדה שכל חמשת המדדים המרכזיים מצביעים על הידרדרות ראויה לציון, ומצביעה על תהליך רחב של היחלשות דמוקרטית. תהליך המתבטא במקביל במוסדות השלטון, בכיבוד זכויות, בהשתתפות פוליטית, באיכות השיח הציבורי ובשוויון פוליטי.

במילים אחרות, לא מדובר רק במחלוקת על בית המשפט, רק בקיטוב פוליטי, או רק בשאלות של משילות. מדובר בתמונה רחבה של שחיקה רב-ממדית של הדמוקרטיה הישראלית.

המלחמה הנוכחית דוחקת, מטבע הדברים, את הדיון הציבורי על מצבה הדמוקרטי של ישראל לשוליים. אבל נוכח פעולות הקואליציה להמשך החקיקה לקידום ההפיכה המשטרית והמתקפה חסרת הרסן על מוסדות המשפט ועל הליך הבחירות, לצד הדרה של קבוצות בחברה, חקיקה לא-שוויונית, ומעל לכל ניסיונות השתקה של קולות ביקורת, נראה שנעשה שימוש במלחמה כדי למסך את המשך ההתקפה על הדמוקרטיה.

I will miss you Jewish Israeli queen 💔

Your honest takes about what you belive in and your ability for compassion and also the expression and the will to put people in their place when they are being hateful. Never change that.

Non of this blog's history exsits anymore. Not your heated converstions, the funny or sharp intakes or rarely a random quip. I don't why, and I never will but I do hope this descion will help you right now and in the future.

This is too sweet thank you so so much. It has been building up for a long time and the moment i realized archiving my blog is too much of a work i resorted to fuck it mentality and deleted everything. Very very very bittersweet but its for the best.

Like i said before i am still active on my personal account @ambatya, i just think it's time to put 2peachy to rest (bar an occasional article here and there).

Israel, by means of the Jewish marauders, is advancing the gradual expulsion of Palestinians from their lands, and in doing so, it may be is responsible for committing war crimes and crimes against humanity

Jewish terrorism in the West Bank is escalating, claiming Palestinian lives, and no one in Israel cares. The army turns a blind eye at best and contributes its own share at worst. The extremist settlers in the government lend support and Prime Minister Benjamin Netanyahu is silent.

Overnight into Sunday, masked settlers stormed the outskirts of Khirbet Abu Falah. Residents of the village began to drive them back. Two Palestinians were hit in the head by rocks in the mutual stone-throwing that ensued.

Israeli soldiers arrived at the scene, followed by reports of fatal shootings. There were conflicting accounts as to the identity of the shooter. Another Palestinian man died of cardiac arrest after inhaling tear gas dispersed by the forces.

This land is in Areas B of the West Bank, which according to the Oslo Accords is under Israeli security control. A security source said the shooter is a reservist in a regional defense battalion and that the military police are investigating the incident.

A few days earlier, two Palestinians were shot dead by a settler near the city of Nablus. Witnesses said that settlers drove a bulldozer into an olive grove owned by villagers, who tried to force it to leave. According to a police source, this time too the shooter was a regional-defense reservist; the military police opened an investigation that was transferred to the police at the army's request. Experience shows that such investigations are often merely lip service.

The Jewish terror in the West Bank has a goal: expulsion. Last Thursday, another community from east of the village of Duma left after months of harassment by settlers. According to testimonies, in most cases, the assailants came from Giborei David, a settler ranch that receives support from the state. Last Saturday, most families in Al-Aqabah were also forced to leave due to the escalation of settler violence, which was backed by threats from soldiers.

Not only the goal but also the tactic is well established: the application of friction, until life becomes unbearable and the community leaves.

Israel, by means of the Jewish marauders, is advancing the gradual expulsion of Palestinians from their lands, and in doing so it may be responsible for committing war crimes and crimes against humanity. This, instead of fulfilling the duty of an occupying power to protect the rights of a non-involved population under occupation.

הטרור היהודי בגדה המערבית מתגבר, גובה חיי פלסטינים, ולאיש במדינת ישראל לא אכפת. הצבא מעלים עין — במקרה הטוב, ותורם את חלקו — במקרה הרע. המתנחלים הקיצונים היושבים בממשלה נותנים לכך רוח גבית, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, שותק.

באישון לילה בין שבת לראשון פשטו מתנחלים רעולי פנים על פאתי הכפר חירבת אבו פלאח. התושבים החלו להניסם. במקום התפתח יידוי אבנים הדדי. שני פלסטינים נפגעו ממנו בראשם. כוחות צה"ל הגיעו למקום, ולאחר מכן החלו להתקבל דיווחים על הרוגים מירי. העדויות סותרות ביחס לזהות היורה. פלסטיני אחר מת מדום לב בעקבות שאיפת גז מדמיע שפיזרו הכוחות.

כמה שעות קודם לכן נורה למוות פלסטיני אחר ואחיו נפצע באורח קשה מירי של מתנחל באזור דרום הר חברון. על פי עדויות, הירי אירע לאחר שמתנחלים ממאחז חוות סוסיא הקדומה רעו עדר בקר וצאן באדמות פרטיות בשטח B בסמוך לבתי התושבים הפלסטינים. מקור ביטחוני אמר, כי היורה הוא חייל מילואים בגדוד הגנה מרחבית וכי נפתחה חקירת מצ"ח.

כמה ימים לפני כן נהרגו שני פלסטינים מירי של מתנחל ליד שכם. על פי עדויות, בולדוזר של מתנחלים נכנס למטע זיתים בבעלות תושבי הכפר, ופלסטינים ניסו להרחיק אותו משם. על פי מקור במשטרה, היורה שירת כחייל מילואים בהגנה מרחבית. בעקבות האירועים נפתחה חקירת מצ"ח. זו הועברה למשטרה, לבקשת הצבא. הניסיון מלמד, כי חקירות כאלה הן לעתים קרובות בבחינת מס־שפתיים.

לטרור היהודי בגדה יש מטרה: גירוש. ביום חמישי שעבר עזבה עוד קהילה ממזרח לכפר דומא, לאחר חודשים של התנכלויות מצד מתנחלים. על פי עדויות, ברוב המקרים הגיעו התוקפים מחוות "גיבורי דוד", המקבלת גב מהמדינה. בשבת שעברה נאלצו לעזוב גם מרבית המשפחות באל־עקבה לאחר החרפה באלימות המתנחלים, שגובתה באיומים מצד חיילים.

לא רק המטרה, גם הטקטיקה מבוססת. מקימים מאחז, מייצרים חיכוכים, עד שהחיים נעשים בלתי נסבלים והקהילה נוטשת.

ארגוני זכויות העיתונאים הבינלאומיים סיכמו החודש עוד שנה קשה ומדממת לעיתונאים ברחבי העולם. הארגונים מציגים נתונים שונים בשל שימוש במתודולוגיות שונות, אולם כולם מסכימים כי ישראל היא המדינה האחראית להרג מספר העיתונאים הרב ביותר בשנה העומדת להסתיים.